
פרוייקט גמר
רהיטים בהשראת אופניים

גולל מטה
טל הראל
מאז הומצאו האופניים במאה ה-19 כמעט ולא השתנתה צורתם. האופניים מסמלים עבורנו יותר מכלי תחבורה המשנע אותנו ממקום למקום. הרכיבה על האופניים יוצרת מצב בו האדם והאופניים הופכים גוף אחד אשר חציו בשר וחציו ברזל.
בפעולת הרכיבה נפתחים כל חושיו של הרוכב, הצבעים החדים של הטבע הרעשים והקולות, הריח, תחושת הרוח על הפנים, האדרנלין מציף את כל גופינו במהירות ותחושת חופש ועצמאות ממלאים אותנו.
לכל אחד מאיתנו חיבור כזה או אחר לאופניים כי בסך הכל “זה כמו לרכב על אופניים” גם לאילו שאינם יודעים לרכב.
אך בכל זאת, מדוע אנחנו מתחברים כל כך לאופניים? מה יש באסתטיקה שלהם שכל כך שובה אותנו?
המודעות לאיכות הסביבה גוברת וכך גם מספר האופניים בכבישים ובמדרכות. האופניים הפכו לתחום עיסוק ועיניין גם לאלה שלא עושים ספורט. האופניים לובשים אופנה ובמקרים מסויימים גם נראים כמו הבעלים שלהם. הם מצטרפים לקמפיינים של חברות אופנה על מנת להחדיר לתודעתינו כי הסיגנון האישי אינו מתבטא רק בלבוש אלא גם בסוג האופניים עליהם אנו בוחרים לרכב. כחלק מתהליך האורבניזציה אנו אף מנתקים את האופניים מהחלל הציבורי ומציבים אותם בחלל הפרטי, סלון ביתנו.
מה יקרה כאשר אקח את הדי.אן.אי של האופניים ואשליך אותם על רהיטים?
אילו תחושות גורמים לנו האופניים?
אוֹפָנַיִים - אוֹפַן, רבים.
אופניים הם כלי תחבורה יבשתי בעל שני גלגלים , המונע בכוחו שריריו של אדם, ובדגמים מסוימים בכוחו של מנוע עזר. האופניים נרשמו כפטנט בשנת 1819, ומאז התפתחו דגמים שונים, בעלי עיצוב, תנוחת ישיבה, וצורת הנעה שונים.
חֲפִיץ (גאג'ט, גאדג'ט)
חפיצים הם חפצי מותרות שיש בהם חידוש או תחכום כלשהו. למשל: מכשיר ניווט, פנסבתוספת מצפן, חפץ נוי כגון מטוטלת לשולחן הכתיבה.
חֲפִיץ הוא סוג של חפץ, ומכאן שמו. אך בחפיץ יש רמז למשמעות נוספת של המילה חֵפֶץ ושל השורש חפ"ץ, והיא 'רצון'. בלשון המקרא הפועל הרגיל להבעת רצון הוא חָפֵץ, חָפַצְתִּי. במזמור 'אשת חיל' שבמשלי נאמר "וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ", כלומר 'ברצון'. וגם היום אומרים בלשון הגבוהה 'בחפץ לב' במשמעות של 'ברצון רב'. אם כן חֲפִיץ הוא חֵפֶץ שחֲפֵצִים בו.(האקדמיה ללשון העברית )
אוֹפָנַיִים- היסטוריה
האופניים פותחו במאה ה-19 הדגם הראשון המתועד של אופניים הוצג לציבור בפריז על ידי הגרמני הברון קארל פון דרייס, בשנת 1818. מתקן דו-גלגלי דמוי סוס עץ . בשנת 1839 תרם הנפח הסקוטי קירקפטריק מקמילן לשכלול האופניים. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 פנו הצרפתים ארנסט מישו ופייר ללמן לכיוון חדש בעיצובם של אופני ה-Boneshaker (מטלטל העצמות) אשר היו האופניים הראשונים שהכילו דוושות. דגם אופניים זה היה עשוי כולו מעץ, ובהמשך הכיל צמיגי מתכת. הכינוי "מטלטל עצמות" התייחס לכך שהנסיעה בכלי התחבורה הייתה מאוד לא נוחה.
במהלך 1870 הממציא האנגלי ג'יימס סטארלי (James Starley) החל לייצר את דגם האופניים "אופני פני-פרת'ינג", אשר התבסס במידה רבה על דגם ה-boneshaker הצרפתי. דגם האופניים החדשני של סטארלי הכיל גלגל קדמי גדול במיוחד (בקוטר של מקסימום 1.5 מטרים), אשר אפשר לרוכב לנסוע במהירויות גבוהות יותר מאופני ה-boneshaker. אופניים אלה היו קשים לרכיבה, המיקום הגבוה של המושב יצר חלוקת משקל גרועה, וסיכן את הרוכב בנפילה מגובה רב. אופני הפני-פרת'ינג זכו להצלחה רבה עד לשנות ה-90 של המאה ה-19 כאשר סוג האופניים הדומיננטי החל להיות אופני הבטיחות אשר הכילו שני גלגלים שווים ושרשרת הנעה.
סטרלי, לאוסון ושרגולד פיתחו את ההנעה באמצעות שרשרת. בזכות המושב הנמוך וחלוקת המשקל המשופרת, האופניים מדגם רובר של סטרלי, משנת 1885, מתוארים בדרך כלל כאופניים המודרניים הראשונים. זמן קצר אחר כך פותחה השלדה המשולשת הכפולה המוכרת עד היום באופניים.
העיצובים החדשים תרמו לנוחות הנסיעה ולהרחבת השימוש באופניים עד כי שנות התשעים של המאה ה-19 כונו "עידן הזהב של האופניים". בשנת 1888 הסקוטי, ג'ון בויד דאנלופ הציג לראשונה את הצמיג המנופח באוויר ואשר הפך חיש מהר לצמיג המקובל בעולם. זמן קצר אחר כך פותח מנגנון הגלגל החופשי, המאפשר לגלגל להסתובב בעוד הדוושות נחות, פיתוח זה תרם רבות לבטיחות הנסיעה. פיתוח זה הוביל מצידו אף לפיתוחים נוספים, כגון הילוכי דריילר (המכילים גלגלי שיניים במספר גדלים) וכן לפיתוח מעצורים המופעלים בידית. פיתוחים אלה אומצו רק בהדרגה ולאורך השנים, על ידי רוכבי האופניים.

כיצד מתחברים ערכים של שינוי והתפתחות, דווקא לאופניים? הרי עובדה ידועה היא שכלי התחבורה עצמו כמעט לא השתנה מאז המצאתו במאה ה-19, בעוד שלצידו נמצא האדם הרוכב, העובר תהליכים של צמיחה, שינוי והתפתחות מינקות ועד זיקנה. סט שלם של חוויות שונות מתפתחות סביב האופניים, ונדמה שלכל שלב בחיים, הם ממלאים צורך ייחודי ושונה מקודמו. הם הגלגלים של הילד כמו של המבוגר, מבטאים רכיבה והנעה עצמאית אך מחוברים בקשר הדוק לחווית הרכיבה בקבוצה או הזוגית-אינטימית, הם אמצעי להגיע ממקום למקום כמו לשוטט וליהנות מהמרחב.
המידע המוצג מטה נלקח מתוך המאמר-"אופני החיים - מסע אופניים במסלול החיים" -המאמר נכתב במסגרת קורס אוצרות בתואר השני בבצלאל, שיתוף פעולה בין מוזיאון העיצוב חולון לאקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל.


























יכול ליהיות שכבר מגיל צעיר אנחנו רוכשים את המשיכה שלנו לאופניים?
אילו תחושות האופניים גורמים לנו? מדוע הגוף מתחבר לפעולת הרכיבה כאילו טיבעי לו שחלקו בכלל מכונה?






חווית הרכיבה כוללת בתוכה מספר מרכיבים הבאים לידי ביטוי בהרכב שכזה אך ורק כשמדובר באופניים.
תחילה אפרק ואנתח את מרכיבי חווית הרכיבה על האופניים. אלמד את הנוסחא המרכיבה את המשווה ולאחר מכן אבחן אילו מניפולציות אני יכול להפעיל על המרכיבים כך שבעזרת ניסוח משוואות חדשות מאותם משתנים אצור רהיט המקנה חווית משתמש חדשה המזכירה ומרגישה כמו חווית הרכיבה על האופניים.
על מנת להעביר חוויות אלו אצור סדרה של רהיטים המונה מספר פריטים אשר כל אחד מהם בעל נוסחא שונה המורכבת מהמשתנים המרכיבים את חווית הרכיבה.





![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|
![]() |
הפאטיש שלי לאופניים
אובייקטים למסעדת ביצ'יקלטה(אופניים באיטלקית) שישדרו, יחזרו וידברו את השפה של המסעדה ואת התפיסה של המקום. מכאן מצאתי את ההקשר לעבודתו של פיקאסו bull’s head.

הצריכה בתקופתינו הולכת וגדלה, הייצור ההמוני מוריד את מכירי המוצרים ואיכותם. יד האדם כבר כמעט ולא משתתפת בתהליך, לצרכנים יש את האפשרות והצורך להתקדם לדור הבא ולהיפטר מהישן. במקביל המודעות למחזור גדלה.יצירות אלו נעשו מהמקום בו אני רוצה לשמר את הישן, את האסטטיקה התמימות והאיקוניות שבו.להעבירם תהליך בו אני מנתק את המוצר מסביבתו ומהשימוש בו ומעבירו תהליך של "פיחלוץ"(כשם שהאדם הורג את החייה היפה מנתקה מן הטבע ותולה אותה לראווה בביתו). כך אוכל למנוע את השלכתם של החלקים לפח, העלמותם מן הסביבה בה אנו חיים והפיכתם למייצג התלוי על קירות ביתנו.
בתערוכה הצגתי 36 פוחלצים דמויי ראשי שור אשר עברו תהליך האנשה הנוצרה בהשראת פורטרטים. מתוך התבוננות בפורטרטים הבחנתי בסממנים מובהקים המסבירים לנו הצופים אודות האדם המוצג בהם. תרבויות, מקצועות ומעמדות סוציואקונומיים.היצירות נעשו מתוך הבנתי כי שילוב אלמנטים מעולמות תוכן שונים ושימוש בייצור תעשייתי וקראפט ייצור אצל המתבונן חיבורים והקשרים אסוציאטיבים הייגרמו לו להתחבר ליצירות.




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() |
Readymade
רֶדִי מֶייד (באנגלית: Readymade, הגיע מהמונח בצרפתית: "Objet trouvé", אוֹבּזֶ'ה טרוּבֶה) הוא מונח שטבע האמן מרסל דושאן המתאר אמנות הנוצרת תוך שימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים. השימוש בחפצים כ'אמנות', כשהם מנותקים מן הקונטקסט המקורי שלהם, מרחיב בצורה משמעותית את החשיבה המקובלת אודות מה היא אמנות, בייחוד בעידן שבו המוצר ועיצובו מקבלים משנה חשיבות.




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
01
מוקפים של רהיטים מחלקי אופניים- האם מספיק רק לנתק את הקונטקסט על מנת ליצור ריגוש אצל המתבונן? האם השפה הצורנית שלי יכולה לבוא לידי ביטוי דרך הרדי מייד? מה עם שאר התחושות שיוצרים אצלנו האופניים? הרדי מייד מציף את הקונטרסט בין קונטקסטים איך אינו מרגיש מספיק ומטיח את מקורות הרהיט בעיניי המתבונן ואין בו תיחכום.





...אנשים בדרך
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() |
שיקה ובניו
אספן חלקי אופניים.
משפץ אופניים ישנים ומחזירם לחיים.
שנים ששיקה אוסף, משפץ, מתקן ומרכיב אופניים. את האהבה שלו לאופניים התחיל כבר בגיל צעיר. איינו יודע מה גורם לו לכך אך את האהבה שלו לאופניים מרגישים ברגע שנכנסים למתחם שלו. הכל מסודר וממוין, הרמות על הרמות של אופנים ושאר חלקיהם. כאילו הכל מסודר אך בבלאגן גדול. אסור לגעת בכלום אל אף שדרך הגלגלים צומחים עשבים לגובה של מטר. הוא יודע איכן כל דבר נמצא ובחדר העבודה שלו נמצאים אוספים שונים מעולם האופניים. הוא מספר שמגיעים אליו כל מיני אנשים מוזרים כמוני שמחפשים חלקים ורעיונות, "כל אחד מוצא כאן משהו" אך בכל זאת לא כל כך בקלות הוא נפרד מהדברים. ללכל אחד מהם יש סיפור וסנטימנטליות כזאת או אחרת.




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|
ari
יצרן
אופני
castum
רקדן לשעבר.
עולה חדש מנורבגיה.
ארי עלה לישראל בשנת 2006. כל חייו היה רקדן אך כשנאלץ לעזוב את המקצוע מיד ידע שיפנה לאהבתו השנייה- האופניים. הוא עשה קורס על של בניית שלדות אופניים במשך שבועיים בארה"ב. מייד לאחר מכן פתח סדנא בבנימינה לבניית אופניים בהזמנה אישית אותם מוכר בנורבגיה אצל אחיו ובארץ.

המפגש איתם גרם לי לחשוב האם אני המייקר? האם אני מייצר את הרהיטים בסדרות קטנות? ואולי לפי הזמנה? כל אחד והמידה שלו הסיגנון שלו והרצונות שלו ברהיט כמו האופניים עליהם רוכב. איך אני משאיר את החותם שלי על הרהיט?




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
אופני סגל
חברת אליבין- הינה חברה לייצור פרופילי מתכת ומגנזיום.
אופני סגל חברת בת של חברת אלבין נפתחה ביוזמתו של סמנכל החברה שהוא רוכב מקצועי בזמנו הפנוי. שילדת האופניים שהם מיצרים מפרופילי מגנזיום מקנה שילדה קלה וחזקה יותר משאר סוגי האופניים. השימוש בפרופילי מגנזיום דורש מיומניויות גבוהות בטיפול בחומר(שיכול, חיתוך, כיפוף, ריתוח). אופני סגל הינה מפעל הייצור היחיד בארך שמייצר שילדות אופניים.




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|
ארנון
פישר
עיצב את
אופני ה-
middleasta
בעליה של גורדון בנט. שם משפץ ומוכר אופניים. רוכב מקצועי לסיגנונות שונים.
את ארנון פגשתי בגורדון בנט, חנות ומוסך אופניים. החלום לעצב אופניים ליווה אותו שנים. בעבר היה רוכב מקצועי שגדל בבית לאבא רתח. לפני כמה שנים פתח את גורדון בנט והחל במקביל לעבוד על שילדת המידלאיסטה. תהליך הפקת המוצר לא היתה פשוטה ואחרי לא מאט מאמצים חבר לחברת אופני סגל וביחד החלו לייצר את אופני המגנזיום לרכיבה עירונית המותאמות לסיגנון הפיקסי והסינגל ספיד. סביב סגנון רכיבה זה הסתבר שיש חברותא שלמה בה בדומה לחברה שניפגשים לרכיבת שטח למשל, מחליפים מידע סיפורים, חוויות ואפילו עושים פעלולים באופניים המאתגרים אחד את השני.
סביב סגנון רכיבה זה הסתבר שיש חברותא שלמה, חברה שניפגשים לירכב יחד, לשתות בירה, מחליפים מידע סיפורים, חוויות ואפילו עושים פעלולים באופניים המאתגרים אחד את השני.





![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
טכנולוגיה




האם יש קשר ויזואלי בין הרוכב לאופניים שלו???
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |

כחלק מהיתבוננות על אופניים התחלתי למצוא שיש קשר ויזואלי בין הרוכב לאופניים שלו. מעבר לכך שהשילדה מותאמת לזכר או נקבה. לרוכב יש את ההשפעה על נראות האופניים מהמקום שבו הוא מרגיש שהם חלק ממנו הם שלו ושייכות לו בין אם רוכב עליהם ובין אם לא. זה מתחיל בבחירת סגנון השילדה בהתאם לסגנון הרכיבה דבר המראה לא מאט על אופיו של הרוכב. זה עובר דרך הצבע, הכידון, האקסס וריז ואפילו באיזה חוג חברים הוא מתראה.




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() |
מוצרים בהשראת אופניים
מוצרים המכילים מן הדי אנ אי של האופניים. שימוש בטכנולוגיות וחומרים היוצרים את ההקשר לעולם האופניים.




מעבר האופניים מן החוץ אל הפנים
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |

בשנים האחרונות עם גדילת המודעות לרכיבה על אופניים אנו רואים איך לאט לאט הם חודרים לחלל ביתנו ומקבלים יחס שווה או נעלה לשאר הרהיטים הממלאים את ביתנו. הרוכב משקיע באופניים שלו ואינו מעוניין להשאירם בחוץ שלא יגנבו או יערסו. לאט לאט אנו נחספים לפתרונות חדשים ומעניינים לאיחסון האופניים בבית כך שהם יקבלו את ה"כבוד" המגיע להם. סך הכל הם חלק מאיתנו.




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
שיבושים




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
02

בסדרת מודלים זו בחנתי תכונות שונות של המרכיבים הטכנולוגיים הנמצאים באופניים תוך השלכתם על רהיטים הנמצאים בשימוש יום יומי.
פרופיל הגלגל, חיבור צינורות וכיפוף מוטות.




![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
03

המזלג הקדמי באופניים משמש לבלימת זעזועים, חיבור לגלגל וניתוב הגלגל הקידמי לכיוון אליו פונים. צורתו נובעת מתוך הצורך ליצור ציר סיבובי שיגיב לתנועות קטנות על מנת לישמור על היציבות ושיווי המשקל ברכיבה. בסדרת מודלים זו לקחתי את פרט המזלג ובחנתי אותו בסדרת שרפרפים.





![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
04

את סדרת מודלים זו התחלתי מתוך בחינת תנוכות הישיבה על האופניים. כיצד המשתמש משפיע על הרהיט כפי שהרוכב משפיע על האופניים? האם תנועות חוזרות ונישנות משפיעות על חווית השימוש? עד כמה המשתמש הוא חלק מיציבות הרהיט? איזו חוויה מספק הרהיט למשתמש?

















![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() |
![]() |









































05
כיסא נדנדה- חוויה אשר חווינו לראשונה כשהיינו קטנים ולא יוצא לנו לחוות אותה כאדם בוגר. הגדלת פרופורציות הנדנדה מעצים את חווית השימוש בה, מגדיל את מרחק ההתנתקות מן הקרקע ומעצים את תחושת הריחוף. תנוחת הישיבה זהה לתנוחת ישיבה על אופניים, אוכף. שיבוש החומרים והפשטת הצו רות המרכיבות את האופניים. תנועה רפטטיבית הגורמת לפעולת הנדנוד. תנועה- תגובה. השילוב של כל אלה הוא שיוצר את חווית השימוש המזכירה את אותה חווית רכיבה על אופניים.








![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|---|---|---|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |




-קונטקסט
שיבוש תפיסת אובייקט מוכר

-קונטקסט
שיבוש תפיסת אובייקט מוכר
-סביבה
חומרים וטכנולוגיה מעולם הרהיטים והאופניים
-צורה
הפשטה של צורות המרכיבות אייקון
-תפקוד
יצירת תנועה באובייקט על מנת ליצור חיבור בינו לבין האדם




![]() | ![]() |
---|



















































































































![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() | ![]() |
---|




המשך יבוא...